פרכוסים

מה זה פרכוס?

  • נוכחות גידול מוחי יכולה להגדיל את הסיכוי לחוות פרכוס. עם זאת, קיימות סיבות רבות אחרות לפרכוסים, לרבות פגיעת ראש טראומטית, זיהום, שבץ או אירוע מוחי דימומי, מומים התפתחותיים, מחלות ניווניות מוחיות וסיבות גנטיות.
  • פרכוסים למעשה הם תופעה שכיחה, ומשפיעים על כ-1 מתוך 100 אנשים באוכלוסיה (1%). כ-10% מהאוכלוסיה יחוו פרכוס בודד במהלך חייהם. ברגע שאדם חווה יותר מפרכוס ספונטני אחד, הוא מאובחן כחולה במחלה כפיונית (אפילפסיה).
  • תאים המכונים ניורונים הבונים את המוח, מתקשרים אחד עם השני באמצעות סיגנל (מתח) חשמלי. לעיתים, קבוצת תאים יוצרת באופן מסונכרן סיגנל חשמלי מוגזם. "ירי" זה של סיגנל חשמלי אבנורמלי מסונכרן של מספר תאי נוירונים מוגדר כפעילות אפילפטית (פרכוסית).

סוגי פרכוסים

פרכוסים מוקדיים (פוקאליים)

פרכוס מוקדי פשוט – האדם החווה את הפרכוס מודע לפעילות הלא תקינה. אין אובדן הכרה בשום שלב של הפרכוס.
התסמינים מבטאים את התפקוד של אותו איזור במוח ממנו הפרכוס נובע. כך, לדוגמא, אם הפרכוס נובע
מהאונה העורפית (אוקסיפיטלית), התסמינים יהיו ככל הנראה קשורים לראייה.

תסמינים נוספים – תנועות חוזרות בלתי נשלטות  בחלק גוף אחד או בכמה. תנועות חוזרות בלתי נשלטות  בחלק גוף אחד או בכמה. התנועות יכולות לנדוד מאיזור לאיזור בגוף. נימול או עקצוץ באיזורים מסוימים בגוף. הזיות – ראייה, שמיעה או אחרות. אשליות – עיוות של מציאות נתפשת. שינוי מצב רוח – כעס, פחד, עצבות, שינוי זיכרון.

פרכוס מוקדי מורכב – פרכוס זה מתחיל כפרכוס מוקדי פשוט, אך בהמשך מערב שינוי מצב הכרה / תודעה. החולה לעיתים מדווח על תובנה טרם הפרכוס כי הוא מגיע, תופעה הנקראת אאורה (Aura).
במהלך הפרכוס תנועות חריגות, דוגמות לעיסה, תנועות פה, בהייה, יכולים לקרות. בשלב זה, החולה אינו בהכרה בהיבט מודעות לסביבתו, ודרושה השגחה פן יפגע בעצמו.

פרכוס מוקדי עם הכללה משנית – אלו פרכוסים טונים-קלוניים כלליים (גרנד-מל, ראה בהמשך) שהתחילו אלו פרכוסים טונים-קלוניים כלליים (גרנד-מל, ראה בהמשך) שהתחילו  כפרכוס מוקדי. אם החולה עומד, הוא ייפול, לרוב בקול יבבה / בכי. שלב טוני נוקשה זה הופך בהדרגה  לתנועות חוזרות של הגוף (השלב הקלוני). הנשימה שטחית במהלך הפרכוס, ולעיתים במהלך האירוע יש  גם אובדן שליטה על סוגרי שתן או צואה (או שניהם).

פרכוסים מוקדיים (פוקאליים)

גרנד מל (Grand-Mal) – פרכוס טוני-קלוני כללי. אובדן הכרה, ולאחריו שלב טוני (נוקשות של שרירי הגב) אשר בהדרגה הופך לשלב קלוני (תנועות קצביות נישנות).

אבסנס (Petit-Mal) – פרכוס ניתוק, נפוץ יותר בילדים.

מה לעשות בזמן פרכוס? (עזרה ראשונה)

אם משהו בסביבתך חווה פרכוס טוני-קלוני כללי, מספר צעדים ראשוניים:

  1. הישאר רגוע
  2. אל תנסה לרסן את התנועות הפרכוסיות, ואפשר לפרכוס לחלוף (לרוב לוקח פחות מדקה).
  3. שמור על בטיחות האדם המפרכס, וודא כי אינו נחבל מחפצים חדים בסביבה.
  4. אם האדם המפרכס נפל לרצפה גלגל אותו על צידו, על מנת למנוע צניחת לשון, והנח כרית תחת ראשו.
  5. אל תכניס דבר לפיו של חולה מפרכס !!!
  6. אם הפרכוס נשנה, או נמשך למעלה מ-5 דקות, מתרחש במים, או אם האדם המפרכס חווה טראומה / חבטה לראש, חולה בסוכרת או בהריון, יש לקרוא לאמבולנס.
  7. אם האדם משוטט כחלק מהפרכוס, הישאר לצידו ונתב בעדינות את צעדיו הרחק מסכנה.

לאחר הפרכוס

  • בתום הפרכוס, אנשים רבים מביעים בלבול וכעס. אשש את החולה והישאר איתו עד חלוף הבילבול. תהליך זה יכול לקחת זמן מה. אם הבילבול אינו חולף קרא לעזרה.
  • לאחר הפרכוס, אדם יכול להיות מטושטש למספר שעות, תלוי איזו איזור במוח היה מעורב. הפרעות בדיבור או בתנועת גפיים גם יכולות להופיע בשלב זה, יחד עם בילבול.

טיפול תרופתי לפרכוס (טיפול אנטי כיפיוני)

קרבמזפין (Tegretol (Carbamazepine® – תרופות אלו ככלל פועלות בתחום "הרמה הטיפולית" בדם. כלומר במינון נמוך "מהרמה הטיפולית" הן אינן מגנות מפני כמות או עוצמת הפרכוסים, ובמינון גבוה "מהרמה הטיפולית", ישנה סכנה מוגברת להרעלת ולתופעות לוואי. לפיכך יש להקפיד לקחת את המינון המוגדר בשעות קבועות.

לתרופה זו יש נטייה לאינטראקציה עם תרופות אחרות המשפיעה על רמתו בדם, ולכן חשוב לדווח לרופא המטפל את כלל התרופות אותן אתה נוטל.

 

קלובזם (Frisium (Clobazam® – תרופה זו משמשת כעת רק בשילוב עם תרופות אנטי-כיפיוניות אחרות. תופעות לוואי נפוצות כוללות טישטוש, עייפות וסחרחורת. תרופה זו יכול לגרום לצרבת, ולכן מומלץ לקחת עם אוכל למזער השפעה זו. לא מומלץ לנשים הריוניות בשליש הראשון או לנשים מניקות.

 

דיבלפרואקס Epival® – זו צורה אחרת של חומצה וולפרואית (ראה בהמשך).

 

גבפנטין (Neurontin (Gabapentin® – תרופה זו לרוב נסבלת היטב. תופעות הלוואי הנפוצות ביותר כוללות כאבי ראש, עייפות, בחילה, טישטוש ראייה, ובילבול. חשוב להבין איך התרופה משפיעה עליך לפני שנוהגים. ניתן לקחת תרופה זו בבטחה עם תרופות אנטי-כיפיוניות אחרות ללא סכנה לאינטראקציה.

 

למוטריגין (Lamictal (Lamotrigine® – תרופה זו לרוב נסבלת היטב. תופעות לואי פוטנציאליות כוללות כאבי ראש, עייפות, סחרחורת וטישטוש ראייה. לעיתים מתפתחת פריחה בשבועות הראשונים ללקיחת התרופה (לרוב במהלך 6 השבועות הראשונים). אם מופיעה פריחה, דווח לרופא המטפל מיד, אך אל תפסיק לקחת את התרופה ללא הנחיה מפורשת.

 

קפרה (Keppra (Levetiracetam® – תרופה זו לרוב נסבלת היטב.  תופעות לוואי כוללות סחרחורות וחולשה כללית. לעיתים נדירות ירידה בספירות הדם מודגמת.

 

טרילפטל (Trileptal (Oxcarbazepine® – ניתן לקחת תרופה זו לבדה או בשילוב עם תרופות אנטיכיפיוניות אחרות. תופעות הלוואי הנפוצות ביותר כוללות סחרחורת, ישנוניות, חולשה, בחילה ורעד.

תרופה זו גם יכולה לגרום לרמות הנתרן בדם לרדת. לפיכך, בכפוף לחשד הקליני של הרופא המטפל, יש לעקוב אחר רמות הנתרן בדם.

 

פנוברביטל Phenobarbital® – לתרופה זו מספר תופעות לוואי זמניות שחולפות עם התרגלות הגוף לתרופה. הנפוצות יותר מבין אלו כוללות סחרחורת, חוסר יציבות וטישטוש. תופעות לוואי פחות נפוצות כוללות חרדה, עצבנות, כאבי ראש והפרעות שינה.

שים לב כי אתה מבין את השפעת תרופה זו עליך לפני שאתה נוהג, כיוון שגורמת לעיתים לסחרחורת ולפגיעה בעירנות.

 

פניטואין (Dilantin (Phenytoin® – תופעות לוואי נפוצות, וכוללות טישטוש, כאבי ראש, אובדן משקל, שיעור יתר, וכן גירוי של החניכיים עם דימומים תכופים (חשוב להקפיד על הגיינה דנטאלית).

בחולים המטופלים גם בסטראואידים, יש לעיתים צורך במינון גבוה יותר.

התרופה יכולה לגרום לצרבת ולכן מומלץ לקחתה עם אוכל ולהרבות בשתייה. התרופה יכולה להיות באינטראקציה עם תרופות רבות באופן המשפיע על הרמה בדם, ולכן חשוב לדווח לרופא המטפל על כלל התרופות אותן אתה לוקח.

 

חומצה וולפרואית (Depakene (Valproic acid® – תופעות לוואי לא נפוצות, אך כוללות ישנוניות. אין לנהוג ברכב או להפעיל מכונות כבדות לפני שיודעים את השפעת תרופה זו עליך בהיבט תופעות אלו. תופעות לוואי נוספות כוללות אובדן שיער, עלייה במשקל, רעד ורעילות כבדית.

התרופה יכולה לגרום לצרבת ולכן מומלץ לקחתה עם אוכל ולהרבות בשתייה.

לפני תחילת תרופה זו, יש לאמר לרופא המטפל אם את בהיריון או מתכננת היריון כיוון שיש סיכונים נלווים לעובר בלקיחת תרופה זו במהלך ההיריון, ובמהלך הנקה.